"מי גנב את התפוחים?"
שלושה אנשים עומדים מבוישים בפינת החדר... אף אחד לא יודה.
יושב ראש הקיבוץ חוזר על השאלה :"מי גנב את התפוחים?"
"זה בטח לא אני," פורץ שאול אל תוך דבריו. "זה לא יכול להיות
אני, כל היום הייתי במוסך."
"אז מי גנב את התפוחים?"
"בטח רמי."
רמי מהורהר, שואל את עצמו איך הגיע לכאן. רק לפני רגע עמד על
דלת הכניסה לביתו, מוכן לחבק את בנו ופתאום מואשם בגניבת
תפוחים!
"רמי לא עשה את זה, הוא עומד כאן רק בשביל היופי."
"מי אמר שלא עשיתי את זה?"
"רמי, די. ידוע שלא היית פוגע בזבוב."
"אבל אני אשם בדיוק כמו כולם. אני! אני גנבתי את התפוחים!!!"

"מי גנב את התפוחים?"
שלושה תפוחים עומדים בפינה מבוישים. הסכין מושטת לעברם. אדום
לוהט, ירוק מדהים ואחד צהוב סתמי.
הסכין מתקרבת אליהם כאשר צלצול פעמון מחריש את האוזניים "דינג
דונג".
שלושה תפוחים שואלים את עצמם מי יחתך ראשון?
הסכין החדה מונחת על השולחן, מאיימת לחתוך בבשר החי. אין
מילוט, אם לא יאכלו - ירקבו.
רק לפני מספר דקות היו על העץ, ועכשיו... סכין חדה ננעצת בתפוח
הירוק. עסיס צהוב מתיז לכל עבר. את הבכי הזה אף אחד לא ישמע
(במיוחד כי תפוחים לא בוכים).

"מי גנב את התפוחים?"
שתי דמויות חשוכות מתקרבות על הפרדס.
"לא סתם תפוח, תפוח זהב!"
"אבל..."
"אבל מה?"
"אבל אני לא אוהב תפוחים."
"את זה אתה תאהב! מתוק, חמוץ, עסיסי,  כמו שצריך..."
יד מושטת ובתנועה חדה מורידה תפוח אל תוך השק.
"נהיה עשירים תוך זמן קצר. תפוח מזהב, מי היה מאמין?!"

"מי גנב את התפוחים?"
בוקר. סיור לאורך הגבול. לפתע - התקלות.
גבי מושיט את ידו לעבר תפוח הדריכה של המא"ג.
הוא מרגיש משהו חד, וכל ידו נוזלת דם. אין תפוח - רק שארית חדה
של משהו שהיה פעם תפוח דריכה.
"איי, כוס אמק, איפה התפוח?"
באותו רגע ממש כדור קלאץ' מפלח את חזהו. הכדור ניתז מגופו כאשר
טיפות דם מתחילות לעלות. טיפה ועוד טיפה נוזלות על רצפת הרכב.
דם אדום וסמיך, שהופך לאט-לאט ובנחישות לשלולית דם עגולה.
גבי קורס על הרצפה ובשארית כוחותיו הוא צועק: "כוס אמק על השמן
של הקאסטות!"

"מי גנב את התפוחים?"
אני לא יודע מי גנב את התפוחים, אבל מה שבטוח שזה לא אני.
אבל אם חפשת היגיון או קשר בין הסיפורים - דע לך שהוא קיים.
בכדי להבין אותו עלייך להחזיק תפוח בידך (רצוי צהוב) ולצפות
בערוץ 1 משעה 16:00 אחה"צ ולחכות לפרסומת.
שהבחור המסכן בפרסומת יצעק "זה זמן התפוח", תדע.
הוא גנב את התפוחים.
אין לדעת מה יהיה הסוף של התפוח, אבל בשעה שתולעת מכרסמת בו,
רצוי שתדע מאיזה צד היא נכנסה!