כל יום בדרך לבית הספר אני עוברת ליד הבית שלו.
לפעמים הוא למטה מסתכל עלי במבט ששייך רק לו.
לפעמים הוא אומר לי מילה או שתיים.
לפעמים הוא בכלל לא שם.
רק במקרה גיליתי איך קוראים לו כשאחת מבני ביתו צעקה איך שבני
הפך לילד רחוב. תמיד הוא ברחוב. כמעט תמיד. מסתובב עם החברים
הקבועים שלו. הוא אף פעם לא מתייחס אלי כשהוא מסתובב איתם. גם
הם ילדי רחוב כאלה כמוהו.
כל בוקר בדרך לבית הספר אני עוברת ליד הבית שלו.
אני חושבת שאני מאוהבת בבני, החתול של השכנים. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.