אביגיל נץ / חרוט באבן |
שיציירו כאב
ואתה ישן כמו ילד
עטוף סדין צחור
כפות בין שמי הפלא
לבין שמיכה של חול
איך מציירים פרידה
שתהיה נוגעת
שמי שיעבור
ידע שכאן מונח
אדם אהוב ובידו
עולם אשר דעך
היה ולא יוסף עוד
והוא בדמי ימיו
ובין כתלי הבית
נותר קול צעדיו
נדם בצל האורן
ושם, אם תעבור
מילה חרוטה באבן
"תחזור".
מוקדש לדודי היקר והאהוב - א ב ר ה ם - אשר בלכתו נפערה בלבנו
תהום של עצבות.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|