[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה







עידו הראל
/
גלויה

אני יושב בפריז בסמטה חבויה,
מצייר פורטרט של מאדאם או נסיכה,
הזונות כל כך יפות והפקידים כל כך מכוערים
אבל גם הן וגם הם
נשארים צעירים.
בכיכר האווזים רוקדים ואלס,
כולם עוברים ושבים.
פה ושם
סליחה אדון,
סליחה גברתי,
פה ושם חיבוק צרפתי.
מתגורר בתוך תמונה סטטית ,
עובד מאחורי הקלעים של העיר
במוזיאון השעווה האינטימי שלי,
ארכיון אנושי.
שמתי פודרה למישהי בת 110,
לבשתי כובע מהודר ולקחתי מטריה,
יצאנו לבלות .
רקדנו בגשם בשחור לבן
מעל מרצפות המנצנצות.
אנחנו אוכלים במסעדה ,
ובמקום לשלם
משאירים אחרינו שובל של תמימות אבודה.
לא צריך לחם,
לא צריך עבודה,
נשאר צעיר לנצח,
ואהובתי לעולם לא תהיה בלויה,
כי אני חי בתוך גלויה .







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
קבלתי חמש שנים
על שידול קטין
לקריאת
סלוגנים.



צרצר.


תרומה לבמה




בבמה מאז 19/1/03 3:07
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
עידו הראל

© 1998-2024 זכויות שמורות לבמה חדשה