שלומי זיסקין / נתיבים מצטלבים |
אהבת ילדות זכה ותמימה
לחישה, ריקוד, מבט
כך אני זוכר אותה
אל מול אישה יפה התיישבתי
פניה משקפים את הילדה שזכרתי
חיוכה הוא עדות לאופטימיות זהירה
כך אני רואה אותה
המטוס ממריא והיא כבר בדרכה
את גורלה היא מגשימה, השביל שלה נמצא
לבי מתרחב ורגש אותי עוטף
ואני כבר יודע, אני אתגעגע...
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|