הדלת עדיין נעולה
את זוכרת אז, כשביקשת להציץ?
רק לשניה
רק לראות
אף פעם לא הצלחת להתגבר על הסקרנות

צבעה הצהוב כבר החוויר
הציפוי התקלף, חושף את האדום שמתחת
סימני הציפורניים שנעצת בה
גלויים כעת לכול

הינד עפעף
מוכר
אני הוזה או רק נזכר?
ואיך זה שהירח האדום מופיע
תמיד כשאני חושב עלייך?

רציתי להיות כאן בשבילך
לעולם,
לא לעזוב
ורק הדלת החלודה מזכירה לי
את ההבטחה שלך
ואיך ברגע של חולשה
את הלכת
השארת רק את סימני ציפורנייך למזכרת
בפסים אדומים
לכל אורך הדלת

ורק עוד שניות מעטות נשארו לי
רגעים ספורים של עצב
עוצם את עיניי, נזכר בעינייך שלך
והירח האדום כבר לא מאיר עליי
הוא נטש אותי לבד עם הדלת
רק דלת
וסימני אצבעות
אדומים

אני בא, אני לוחש לך
אני בא
ברגע של חולשה
אני בא אלייך