חזרתי הביתה.
חזרתי למקום הזה שחינכו אותי לקרוא לו "הביתה" אחרי הדייט
הנוראי הזה עם הבת זונה הזאת - לירון.
וואי, איזה סרט עם הלירון הזאת! אם היה לי גידול סרטני הייתי
קורא לו לירון.
חזרתי הביתה והרתחתי מים לקפה.
כפית קפה ופעמיים סוכר, לא מר מדי ולא מתוק מדי, כמו שאני
אוהב. עירבבתי טוב טוב עד שלא היו גושים והלכתי למקרר להוציא
את החלב.
למרבה האירוניה, נגמר החלב. כולה נגמר החלב!
למה לעשות דרמה מכל דבר?! כולה חלב לקפה!
הרגשתי כאילו אלוהים הבת זונה יושבת שמה למעלה וצוחקת עלי,
עושה לי דווקא!
היא נותנת לי לראות את מה שאני רוצה, ממש גורמת לי לחשוב שאני
אקבל את מה שאני רוצה ואז - בום! הכל מתמוטט!
די חאלס, תרגע יא שרוט! כולה דייט לא מוצלח וחלב שנגמר!
טוב נו, אז אני אכין תה.
שפכתי את מה שהיה אמור להיות קפה לכיור ושמתי תיון בספל עם
פעמיים סוכר, כמו שאני אוהב. מזגתי את המים לספל. סוף סוף משהו
חם לשתות, מה כבר ביקשתי?
התיישבתי לשולחן ואז פזית הכלבה שלי באה עם מבט של כלב עזוב.
הסתכלתי לה בעיניים והרמתי את הספל ללגום מהמשקה החם, ואין לי
מושג איך, אבל פתאום החליקה לי הכוס מבין האצבעות ונפלה לי על
הרגל. הרגשתי את הנוזל החם צורב את רגלי, ושנייה אחר כך שמעתי
קול עמום ומרוחק של זכוכית מתנפצת.
הסתכלתי כמו מתוך חלום לרצפה, וראיתי את כל המשקה שפוך על
הרצפה ואת שברי הספל מפוזרים בכל המטבח.
חייכתי.
הייתי כל כך מעוצבן עד שבמקום להתעצבן התחלתי לגחך.
כמה מגוחך אתה יכול להיות בנאדם?!
קח את עצמך בידיים! מה נסגר איתך?!
הלכתי בעצלנות לכיוון הכיור ושמעתי את שברי הספל מתנפצים לאלפי
רסיסים מתחת לנעליי.
לקחתי סמרטוט והתחלתי לנקות. זחלתי מתחת לשולחן וכשהתרוממתי
ללכת לכיור חבטתי את ראשי בשולחן.
מה עוד יקרה לי היום?!
כמה צרות עוד ייפלו עלי?!
אלוהים יא בת זונה!
סיימתי לנקות את הרצפה והלכתי לחדר שלי. בדרך לחצתי על הכפתור
של הבויילר כדי שיהיו לי מים חמים ואני אוכל להתקלח ולהתנקות
מכל היום המסריח הזה.
הדלקתי טלוויזיה בדיוק בחדשות.
"לפני מספר דקות נשמע פיצוץ באחת משכונות ירושלים, אנו עוברים
כעת לכתבנו..."
נכון, אדיוט.
לך קשה בחיים.
קצת פרופורציות.
תינוק בכיין.