אימא אומרת שאני כמו סרטן שחוזר למחילה שלו כל פעם שהוא חש
שסכנה מתקרבת. לא יודעת אולי היא צודקת, למי שלא מבין למה זה
מטריד אותי מה אימא אומרת, אז אני כבר לא ילדה ועבר המון זמן
מאז שהייתי.
עזבתי את הבית לא מזמן וברחתי רחוק כמה שאפשר. ובכל זאת העבר
רודף והחיים נראים חרא וכלום לא זז וכלום לא מתקדם. אז אולי זה
נכון אולי אני באמת כמו סרטן או שאולי חוסר המזל שמלווה אותי
כל חיי, החל מחלחל אליי ואוכל כל תא בריא שעוד נותר בי כמו
סרטן.
יושבת בבית חדש, מבריק ונקי הכל חדש ובכל זאת האוויר מחניק
ונראה כאילו הקירות סוגרים עליי. מנסה לצאת מזה, לברוח להציל
את עצמי אבל שוב העבר מסרב להתנתק ממני.
הייתי צעירה כשפגשתי אותו גבר שרמנטי עם עיניים חומות כאלו
שאפשר לטבוע בהן כשמסתכלים מקרוב וגם מרחוק. נשוי לאישה שמעולם
לא אהב אבל מסוג הגברים האלו שכשהם מתחתנים זה לכל החיים כי לא
נעים לעזוב אחרי מה שהיא עשתה בשבילו.
"אבל לבגוד בה זה בסדר?" אני נזכרת ששאלתי. וכל פעם מחדש כשאני
נזכרת נצבט לי הלב מהתשובה "אני אוהב אותך ולא מוכן לוותר
עלייך ומה שהיא לא יודעת לא יפגע בה לעולם".
זהו וככה זה כל בוקר כשאני פותחת עיניים וכל לילה לפני השינה,
זה לא עוזב אותי, זה רודף ופוגע בכל הנקודות הכי חשובות שלי.
ואז אני חושבת על מה שאימא אומרת, וחושבת אימא את מפספסת את
העניין, את לא יודעת מה באמת עובר עליי, אני מנסה להגן עליך כל
הזמן בדיוק כמוהו על אשתו. מה שלא תדעי לעולם לא יפגע בך.
ואני רואה אותך, אוכלת את עצמך לאור המצב שלי, מנסה לעזור אבל
אין לך את הכלים. אימא את יורה באפילה תשובות שלא קשורות למה
שבאמת עובר עליי. ואת לא אשמה! בכל אשמה אני, את חיה רק את
הסיפורים שאני מוכרת לך, לא יודעת את האמת על החיים שלי.
תחשבו מה זה לקום כל בוקר עם אותה צביטה בלב ועם אותה צביטה
ללכת לישון. לחשוב שעזבתי מאחור את האדם החשוב לי ביותר, אבל
עשיתי את זה רק בשבילו.
הוא מזדקן אתם מבינים ואני לא אוכל לטפל בו, ואני לא אוכל
להרשות שהוא ייתפס על ידי אשתו. ובגלל שאני מטורפת עליו, אני
צריכה שאשתו תישאר לצידו. כי כך אני אהיה בטוחה שיש מי שמטפל
בו.
אז עכשיו אני פה מחפשת את עצמי ושואלת אם אני באמת כמו סרטן
שבורח מסכנה ומוותר על חייו?
אוי אימא! כמה זה כואב לי, שאני לא יכולה לשתף אותך בכל מה
שעובר עליי. אימא איך את לא רואה את האמת כל פעם שאני באה
לבקר?
היום אני רק רוצה להעלם להפוך לכדור קטן, קטן, שאף אחד לא
יראה. להזדחל לפינה חשוכה ולהישכח בה לעד. אז תקראו לי סרטן
אבל נראה לי שטוב לו לסרטן במחילה בלי ששום דבר יפגע בו לרעה. |
