הערב נמשך זמן רב מספיק כדי להפוך ללילה, אם יינתן לו הוא
יתחלף ליום. אך כעת, תחת השמיים זרועי הכוכבים של
שום-מקום-מיוחד, האפלה תמשך עוד שעה קלה. מתחת לשמיים ישב
מזנון תחנת הדלק של תום. המבנה לא שייך לשום תום כמובן, כלומר
פעם היה בוודאי תום שהקים אותו, אך לפי שעה המזנון שייך לצ'וסר
ובניו בעירבון מוגבל. המנהל טבח של המוסד המכובד הזה הוא
"ג'ו", והלה רק עובד כאן כדי שיוכל לקנות בעתיד מזנון כמו זה
בעצמו ולקרוא לו "של ג'ו" או איכלו אצל...". תחתיו עובדת שרון
בתור זבנית שוטפת כלים. גם היא לא חולמת על לעבוד כאן לנצח,
היא חולמת לחסוך מספיק כסף כדי להסתלק מכאן. והיא תעשה זאת
מייד... כשתחליט לאן. עוד היו במקום ביל ורד, נהגי המשאיות הכי
טובים וישרים מכאן ועד הגבול הצפוני. הם בהחלט מתכוונים לנהוג
במשאית לנצח, או לפחות כל הלילה, קודם לכן הם צריכים, כמובן,
לחשב את החשבון. הזמן עומד מלכת הלילה. השקט הפראי של הדרך,
המתפתלת משך קילומטרים רבים לצפון ולדרום, מקיף את כולם ברוגע
ושלווה. שרון משועממת. היא ממוללת בפיה את קצוות השער החלוד
שסירבו להיכלא מאחור בסרט, ומתבוננת בשני נהגי המשאית בכעס
שמקורו בחוסר אונים. הללו יושבים כבר כחצי שעה ומתקשים להגיע
להסכמה באשר לחלקו של כל אחד מהם בתשלום. ביל טוען שהוא שילם
במזנון הדרכים האחרון על שני שלישים ממנת ההמבורגר של רד, ורד
טוען כי ביל חייב לו מעל שלושה כתרים ושני מטבעות נחושת של
חצי. שרון כמעט גמרה בנפשה לקום ולזרז אותם כאשר בוהק מסנוור
של כחול הפציע מבין שתי המשאיות בחוץ. כל הארבעה יצאו החוצה,
אפילו ג'ו זנח את העיתון שלו על הדלפק ונעמד יחד עם כולם בפתח
הדלת, מחפש בעיניו את מקור האור. בפתח המזנון עמדו ארבעה
צללים. צלו הגוץ והמוצק של ביל ולידו צלו הגדול והעבה של רד
הגדול מביל כמעט פי שניים, במרחק קטן מהם עמד צלו הרזה של ג'ו
ואליו נילווה צלה הקלוש-אדמדם של הסיגריה שהחזיק בידו. ולבסוף,
היתה שם גם שרון בעלת כרס קטנה של יותר מידי זמן בין דברי מאפה
וצביון רזה של סגידה לקטלוגי אופנה. בג'ינס צמוד וחולצה רופפת
מאמצת את עיניה בחיפוש אחר אור שלא היה שם יותר. נצח עבר תחת
הכוכבים ובכל זאת כל הארבעה עמדו שם, ממצמצים לתוך החושך,
מהססים ללכת קדימה או לחזור. ג'ו החל שואף בעצבנות מבדל
הסיגריה שלו וביל החל תוהה אם לא היו אלה שני כתרים ושלושה
מטבעות נחושת. ואז הם הופיעו, שלושה מהם צעדו לפתע אל האור. הם
היו זרים גמורים, אבל לא כפי שהצהובון "המחומש החמישי" יבחר
לתאר אותם בעוד יומיים, כאשר הוא יצא לאור. השמאלי נראה היה
המוזנח ביותר- מבנה גופו היה גבוה וחסון אך שאריות מהשער שלו
נגזרו בזוויות מטורפות כאילו ניסה מישהו לספר אותו בשיניים,
לגופו הוא לבש גופיה דהוייה וקרועה ביותר מכמה מקומות ומעליה
שאריות של מדי הסוואה שאיבדו את הפוטנציאל להסוות משהו יחד עם
כל הכפתורים בביצה לפני חודשיים, המכנסיים היו משובצים בטלאים
שנבחרו מעשרה סוגי בדים שונים ועלי בננה שנמשכו עד למגפיים
עטויות הבוץ. השני היה צנום יותר ולבש לעורו את הז'אקט המרופט
ביותר שראתה שרון מעולם וחזהו החשוף הראה סימני שריטות
אלכסוניים על הצלעות הבולטות, מכנסיו היו חצי ג'ינס שתפר
ברישול למכנס הסוואה דהוי, הוא לא הפסיק להביט ימינה ושמאלה אך
נמנע באופן שיטתי מלהביט ישירות באיש, ושער הקש השחור והארוך
שלו התנופף לכאן ולכאן עם כל תזוזת ראש. האחרון... האחרונה
בעלת רזון מסויים של חוסר ברירה שנשבר רק על ידי כרס קטנה של
אכילת מכל הבא ליד, לגופה היא לבשה גופייה בעלת גוון נעלם של
וורוד וג'ינס שהיה יותר קרוע מתפור. כמו הדמות השמאלית ביותר
גם היא לבשה מגפיים צבאיות מוכתמות בבוץ. כובע קסקט מקומט כיסה
את שערה החלוד הפרוע. הזמן האיץ לזחילה עת שתי הדמויות
הקיצוניות שלפו בהתאמה משמאל לימין, אקדח חצי אוטומאטי ורובה
ציד קצוץ קנה. לחיצות חסרות היסוס על ההדק התחילו פעולת שרשרת
ששחררה שלושה כדורים בזה אחר זה מבית הקנה במהירות לכיוונם של
ביל ורד. הכדור הראשון פגע בראשו של ביל, פילח את דרכו דרך
העור וחדר בעוצמה לתוך הגולגולת, קורע נתיב בתוך גוש תאים אפור
בחושך ולבסוף מפצח את העצם מן הצד השני, האינרציה ממשיכה לשאת
את הכדור הלאה לתוך המזנון דרך הזכוכית, מפזר שברים שקופים
לכול עבר עת שהוא ממשיך בנתיבו לתוך דלפק העץ ונעצר שם. הכדור
השני תופס את רד בהפתעה, הלה בדיוק החל להסתובב לאחור כאשר
ננעץ בו הקליע בחזה והחל מנתז מצלע לצלע תוך שהוא מנקב את
הריאות ומרטש אברים חיוניים יותר ופחות חיוניים אשר נקלעו
לדרכו עד שהוא מאבד מהתנופה ונעצר בדרכו לכבד. הכדור השלישי
מפספס את רד ועובר משמאלו בנחת כאשר נפילתו של רד מופרעת רק על
ידי מתז שברי זכוכית מהכדור הראשון שמלווה אותו אל הרצפה.
הכדור השלישי ממשיך דרך החלון השבור אל תוך המזנון, התנופה
נושאת אותו מעלה למדף האלכוהול והוא נעצר לבסוף, לאחר שניפץ
שני בקבוקים של וודקה סטרפטקה, בקיר הגבס. הדמות השלישית
מתקדמת בריצה איטית ואצבעה המורה טופחת על ההדק ומשחררת כדור
יחיד לכיוונו של ג'ו. הלה אחוז בהלה פונה לברוח אך הכדור ננעץ
בו ומתפרק בתוכו, קורע אברים ועצמות. בדל הסיגריה החליק לתוך
החושך. שרון קופאת במקום, הפחד מקיף אותה ותחושה עמוקה של חוסר
אונים מאיימת לגרור אותה מטה. היא מתבוננת בשרון. זו משחררת
כדור נוסף, שאותו קולטת שרון בבטנה ידועת המאפים. כמעט שנייה
לאחר מכן היא כורעת בכאב ונופלת על צידה. שרון רצה בקלילות
לצללים ומוציאה מהם שני תיקים גדולים ומטונפים ריקים למחצה.
היא זורקת אחד מהם לעברו של בן. בן תופס את התיק תוך כדי ריצה
ומדלג בקלילות מעל שלולית הדם המקיפה את ראשו של ביל ונכנס
למזנון דרך דלת הזכוכית המנופצת. שם, הוא מרוקן מדף-מדף חטיפים
וקופסאות שימורים לתוך התיק. שרון רצה אחריו ונעצרת לרגע כדי
להביט בשרון שמתבוססת בדמה על הרצפה. שרון ממשיכה לתוך המזנון
מעל גופתו של ג'ו ומעבירה בזהירות את תכולתו של מדף האלכוהול
לתוך התיק בעוד שהיא נזהרת מרסיסי הבקבוקים הפזורים. בן חוזר
בחזרה לצללים ונעמד בחוסר מנוחה לצד צ'ארלי, שמרחרח בחשדנות את
התיק. בן שולף מתוך התיק ממתק שוקולד ומגיש אותו לצ'ארלי, הלה
חוטף אותו בשמחה ומכרסם אותו במרחק מה. שרון יוצאת ונעצרת שוב
ליד שרון. היא מתכופפת לעבר הפנים השלוות והלבנות של עצמה
ונושקת להם בעדינות. בן קורא לה, והיא מדלגת ונעמדת בין צ'ארלי
לבן, אוחזת בתיק הכבד ביד אחת וממוללת את קצוות שער הארד שלה
בשנייה לפני שאור כחול עוטף אותם ונעלם. רוח עדינה נישבה מעל
למזנון הריק ומסביב לגופות הטריות, יוצרת אדוות קטנות בשלוליות
הדם המתקרש. וכמו אחרי נשימה עמוקה החל הזמן לחלוף ברצינות-
לילה התחלף ליום. העיתון היומי שלמחרת התבסס על דברי הבלש
המקומי שציין שזה היה מקרה של שוד פשוט אם כי מוזר במקצת כי
נלקחו מהקופה רק מטבעות. כיווני חקירה אפשריים מתבססים על
שאריות רוק שנמצאו על אחת הקורבנות ועיתון סוף השבוע יהיה
מוקדש לנושא הסמים. המחומש החמישי טען לאחר יומיים כי היו אלה
זרים מכוכב אחר ואפילו טרח לשכור צייר שיתאר אותם במלוא תפארתם
החוצנית. שבוע לאחר מכן הופיעה במזנון חבורה של נוודים, נושאים
תיקים שחורים ומלאים למחצה. הם התיישבו באחד השולחנות הרחוקים
ואחת מהן ניגשה לדלפק כדי להזמין. שרון רשמה את ההזמנה הארוכה
והביעה תרעומת שקטה על כך שהתשלום נעשה במטבעות, מאוחר יותר
היא תתרעם כשתגלה שהמטבעות מזויפים ושהכתובות שעליהן מוזרות
בצורה מפחידה. אך כעת היא מוללה בעצבנות בשערה ופנתה לעבר
המטבח.