New Stage - Go To Main Page

הדר הררי
/
הפרידה

"תפסיק כבר לשחק עם היו-יו המזדיין!"
הזמן קפא, והייתה שתיקה נוראית. מפחידה. שתיקה של לפני. ידעתי
שזה או שאני אוותר, או שתגיד שנפרדים. ידעתי את זה. אחר כך גם
אמרתי לך את זה, ואמרת שזה לא היה משנה.
דפדפתי בעיתון.
יצאת מהדלת ופשוט לא יכולתי לתת לזה לקרות. הוצאתי אותך מהאוטו
וחיבקתי. חיבקתי אותך כל כך חזק, ואתה נגבת לי דמעה. אם לא
רצית שהיא תהיה שם אז למה עשית את זה? פחדת לנסוע ופחדתי שתסע.
היה לך נוח מדי להשאר ולי היה קשה מדי להשאר בלעדיך.
ואז נסעת, ואני עמדתי שם בוכה. ואז נכנסתי הביתה, די רגועה.
'רואה? את בסדר, לא נשברת'. ואז באה הנשימה הראשונה שבה הרגשתי
את זה. המחנק הנורא, הלחץ על הלב. הילת הבדידות שעוטפת אותי.
ובאותו רגע, הייתי מוכנה לאבד את כולי, בתנאי שתשוב.





28.4
על ה-18.3.03



היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
בבמה מאז 13/5/04 12:57
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
הדר הררי

© 1998-2024 זכויות שמורות לבמה חדשה