כשאני קורא שיר שלך -
אני שומע זמזום קולך,
כשאני שומע צלילי מילותייך -
נדלק אור בקרבי כמו היה זה חג,
ועתה, יושב ומעיין בכתבייך
ושריריי רפויים למדי,
איבריי במנוחה מוחלטת,
בעורי - ערגה לליטוף מתפשטת.
נכון, אני כולי שטוף באווירתך
ומוקף כליל במאורך,
כל משקעיי רוויים,
והקרקע מוכשרת למעשה אהבים.
כבר כמעט השחר עולה
ומרוב געגועיי הוזה,
שומע מוסיקה מתוך איבריי -
רן גופי, שמחות שערותיי,
משתוקקות ידיי
עד קצות ציפורניי
לחבק גופך, ללטף פנייך,
לנשק עינייך, לנגב דמעותייך,
לומר: "אוהב אותך בלי תנאי
רק שלא לחיות בלעדייך".
28/04/04 © |
