ירון זיגלר / בחוץ נהיה קריר |
והלילה יורד לאט
וסתיו חדר לעיר
ועלה ברוח שט
שם לצד הדרך
הולכת נערה
והרוח בפניה
והיא הולכת ובוכה
העיר בחשכה
והיא הולכת ובוכה
ואין סיכוי לאהבה
הלילה
אני צועק לה תעצרי
והיא רק מוחה את הדמעות
היא ממשיכה ללכת
לא מפסיקה לבכות
ואני בעקבותיה
רוצה לומר לה לא לדאוג
שהיא לא היחידה
שבודדה בעיר הזאת
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|