במקום בו נגמרות המילים,
במקום בו מתייבשות הדמעות,
רוצה לחבק אך אין אף אחד.
מנסה להבין איך קרה הדבר,
ופעם נוספת נותרתי לבד.

דברים שלא נאמרו,
ומעשים שלא נעשו,
הרחיקו מעליי
אנשים שאהבתי ואותי אכזבו.
את כולי להם נתתי,
אבל הם קמו ועזבו.

כשתחשפי בפניהם רגשותייך,
מייד תצטערי על כך.
וכתף עליה רצית להישען,
הופכת לעוד גב המופנה לך.

אהבה היא מושג יפה,
אך היא לא נועדה בשבילי.
כי לב מנופץ ומחשבות בריחה
הם כל מה שהיא מסמלת לי.

במקום בו נגמרות המילים,
במקום בו מתייבשות הדמעות,
אני עוד נאבקת, לוחמת בודדה.
אז למה, אלוהים, למה
במלחמה הזאת אני תמיד מפסידה?