את יודעת, תמיד ידעת
את לא יכולה לבד.
אבל איכשהו, כשהוא מחבק אותך,
את מורידה לו את היד.
את מחייכת אליו
חצי חיוך עייף
והוא צועק לך
"לא רוצה חיוך, אם זה לא באמת"
את צריכה מישהו
שיעצום לך את העיניים
ילטף לך את השיער
ילחש לך דברים כואבים באוזניים.
את יודעת שהוא שם
במבט, וחיבוק מלטף
משום מה, זה כואב לך
כשאותך, בחיבוקו הוא עוטף
את נורא נהנית לחשוב
שאין שם אף אחד.
אבל כשהוא מחבק
את מורידה לו את היד. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.