הכל התחיל היום ב-5 בבוקר... שוב נכנסתי לטירוף מהחיים... למה
זה קורה לי?
רבאק!
בהתחלה הכל סבבה, עוד לא הספקת להכיר את כל הזבל והבולשיט
מסביב.
אז עושים לו טובה ומאמצים אותו, גונבים אותו מברזיל, מראים לו
כמה החיים בזבל.
אחרי זה ההורים מתגרשים, אמא מתה. וזרקו אותו מהבית בשיא
הקור.
כל הסרט מתחיל להסתבך, הוא מדרדר לפשע, סוחר בסמים ואיזו ילדה
הומלסית עושה לו טובה ומוצצת לו את הזין כדי "לעודד" אותו. אם
הוא היה יכול למצוא את לירון בתוך כל האפלה הזאת. לפני שעה
בדיוק דחף לפה את הכדור השחור... חשב יהיה סבבה.
עכשיו הוא סתם יושב על ספסל, אחת שלא אומרת את שמה מוצצת לו.
שוב אין לו איפה לישון.

לחיים האלה יש משמעות, והוא עוד יגלה אותה יום אחד - כשיהיה לו
בית, מקום של שקט ושלווה עצמית.
איך שהוא עומד עם גיטרה וחליל, מול הים מנגן ובוכה... ואמו
מסתכלת מלמעלה ומרביצה חיוך של אהבה.

הוא יושב על הספסל המת הזה... ושואל: "איך הגעתי לגן החשמל ב-3
בלילה? ולאן נעלמה החמודה שמצצה לי ת'זין קודם? ולמה כואב לי
עכשיו כל הגוף? מעניין איך זה להתאבד."

איזה חיים מצפים לנער הומלס בן 16?

פתאום הכל היה חשוך ואפל ושוב הוא מצא עצמו יושב על ספסל במקום
לא ידוע.
הוא אמר לעצמו: "מה שהכי הייתי רוצה עכשיו זה מישהו לסמוך עליו
באמת בלי מבחנים ובולשיט".
"יש כזה דבר? טוק טוק, מישהו שומע?" לא, כבר 3 בלילה, אפילו
הזונות שהיו פה קודם כבר הלכו לישון!!! "שקט!" צעק לו מרחוק
איזה פועל תילאנדי על אפניים.

"לפני שבוע חזרתי מסיני, תומר נשאר שם עצבני פצצות אחרי שכמה
בדואים שדדו אותו ולא נשאר לו כלום. הוא התיישב על צוק, עצם את
העיניים ושתק במשך יומיים בזמן שאני מקפץ לי למטה עם כמה
בדואים לצלילי וודו טראנס. הם ממש אהבו את המוסיקה הזאת.
אחרי יומיים של ריקוד מטורף באה איזו תיירת גרמניה, אם אני לא
טועה קראו לה לינה, היא הובילה אותנו לאוהל ענקי מול הים,
ישבנו כולנו, שתינו קפה.
העברנו חוויות עם עוד כמה תיירים מצרפת, לאחד אני זוכר שקראו
ג'ק. הוא סיפר לנו על המסיבות שהוא מארגן בכל סופשבוע באיבו
דיר.
אחרי שסיימנו את הקפה, חאלד הוציא מהארגז קערה מלאה בג'אראס
והעברנו איזה שעתיים שאכטות שאני לא ממש זוכר ממה שהלך שם אבל
היה סבבה.
בערב כולנו קמנו משינה והתחלנו לחפש מקום להרים בו את המסיבה
הלילית הבאה.
הזמנו גם את ג'ק ואישתו. בהתחלה הם היו עייפים אבל לאחר שכנוע
קל הם הצטרפו.
אחרי שעתיים של נסיעה בג'יפ מצאנו ואדי מופלא להרים בו מסיבה,
ושוב רקדנו במשך יומיים לצלילי וודו טראנס.

ועכשיו אני שוב כאן.
עם הגבות ברצפה,
שואל "למה?"
וממשיך לחפש ריגושים...

(נכתב ב-10.9.1999)