[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה








כשאני קוראת שירה

בא לי
להגיד לי
לכי להזדיין.

אפשר לתחום את הפער
ביני לבין הנשים הגדולות, הנכונות,
ברגע מדוייק אחד
ולחצות אותו זה כמו להיכנס למנהרה שאין בה אור
בקצה אבל
הייאוש
תמיד נעשה יותר נוח.





ברגע בו הבנתי
שאינו מתכוון לשלוח ידו
אל השער
נוסרה אחת מרגלי הכסא

אני מסתתרת מאז בעדת הצופים,
מדי פעם שולחת אל האויר
צירים חורקים
בבקשת תיקון

איני מצפה לתשובה.






זה היה
סחר חליפין בשוק פשפשים
של  
מיני נגיעות,
ושאר טפחים ובשר
וקורי-ילדות.

התמורה פגה
אל האויר החבוט
של השנה ההיא
וכבר איני בטוחה אם היתה בכלל.





כשזה נוגע
לאחרות אני נוברת בן ועוקרת את הבושה
כמו ניתוח להסרת גידול

אני שולחת אותן ממני חמושות בנשיות.

אני עצמי
לובשת את הקיר שמאחורי
הבתולין שלי הם
שלט:

הלכתי,
ותיכף אני אשוב.









loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
בשמלה אדומה
ושתי צמות




אפרוח ורוד יוצא
לעבודה בגן
החשמל.


תרומה לבמה




בבמה מאז 21/6/07 23:37
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
שותקת ניגונים

© 1998-2024 זכויות שמורות לבמה חדשה