|
מפתח חלוני הצר אני עורגת לחלומות שאינם איתי עכשיו
מעבר לגבעה הקטנה אני מסוגלת לראות את קצהו של מגדל אייפל
ומעבר לפינה ליד המכולת הקטנה
את ברלין ואיזה שטראסה אלגנטי עם מרכבה
אני יכולה לשמוע את טניטה טיקרם ברחובותיה החשוכים של ניו יורק
ולראות בני אלמוות צועדים צנופים בסמטאות.
אני יכולה לראות את התמונה הזאת
הייתי קטנה והיא נשארה שם לנצח.
בלי פירושים רק פלש קסום... זו טיבה של ילדות.
שחור כחול כזה פנטומימה וסרט נע
זה מה שנשאר אצל ילדה קטנה.
אני יכולה להצביע על הרגע שהקנה בי תקווה
הרגע שידעתי. בני אלמוות צועדים לעבר סמטה שחורה
תמונה מושלמת, סרט נע.
|
|
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.