לאימא נמאס!
שלושה ילדים, שכל הזמן צריך לטפל בהם! היא מוציאה את זה עליי.
אני האח הבכור! קוראים לי ג'.
כשלאימא אין כוח או אחת האחיות מעצבנות אותה אני (בד"כ)
הקורבן! הסנדוויץ' תמיד מקבלת מה שהיא רוצה! ואני תמיד נדפק לא
משנה מה קורה. היא מתעצבנת על כל דבר קטן... חדר קצת מבולגן...
שעה יותר על המחשב וכו'...
אבא שלי הוא כליל השלמות (קצת הגזמתי, אבל בקטנה...) אי אפשר
לכעוס עליו. יש לו מתת אל שכל דבר הוא יכול לעשות בשקט וברוגע,
הוא מסתדר אם כל מי שהוא מכיר! (פשוט מדהים!)
הסנדוויץ' (כיתה ד') היא היצור הכי מעצבן שיש (כשהיא רוצה),
היא חביבת המשפחה! כל פעם שאני רב איתה או משהו (בגללה),
ההורים ישר מתערבים, מצדיקים אותה והולכים לעיסוקיהם... בגלל
זה אין לי איתה הרבה ריבים מתמשכים... חבל...
יש לי כוח לכלום, יש לי קצת מחשבות אובדניות (לא משהו רציני),
ובנות שאני רוצה שלא רואות כלום!

בגדול, זהו הסיפור שלי. אם הקדמה זו עניינה אתכם... אז תחכו,
אני הולך לפרסם את סיפור חיי מ-א' עד ת' בערך עוד חודש.
אם נראה לכם שהצרות שלי יעניינו אתכם (יש לי צרות מעניינות
מאוד!), אז תיכנסו לסיפור הבא שלי שיתפרסם...
המשך יבוא...

ג. עמית



נ.ב.

כפי שבטח שמתם לב... הכותרת השתנתה מ"לא קשור לכלום... ל"קשור
לכלום..."

"לא קשור לכלום" = "קשור למשהו"...
תיקון היצירה שלי...
אפילו אני יכול לטעות... (לעיתים רחוקות, אבל יכול)
כותרת היצירה הקודמת היתה "לא קשור לכלום"...
גיליתי שזה לא נכון בעזרת תיאוריה נחמדה שפיתחתי...
כלום = לא משהו... זה אומר ששם היצירה שלי הוא: "לא קשור ללא
משהו"...
שזה בעצם: "לא, לא קשור למשהו"...
שזה בעצם: "קשור למשהו"...
עכשיו לעיקר, בלי עוד בולשיט מיותר...
אני רוצה לשנות את שם ההקדמה באופן רישמי...

תודה רבה על זמן האינטרנט היקר שלכם...

ואגב הסיפור המלא עדיין בשלבי בנייה... בקרוב במחשביכם...

ג. עמית