06.08.02
עומדת לה נוכחות כבירה בחדר.
אי אפשר להתעלם ממנה.
היא מסיבית, כבדה, רצינית, בוחנת, יציבה.
משמעותית ביותר.
נוכחות זו נמצאת לא סתם. ולא בכדי היא כבדה. ומורגשת.
היא לבשה כחול-תכלת. כמו מהמקום שהיא באה ממנו. תכלת שמיים.
היא עיטרה עצמה בצבע השמש. מסביב לתכלת השמיים יש הילה של זהוב
בלונד.
עורה צח ונקי - בהיר. כמו העננים השטים בשמיים.
היא הגיעה אלינו זה מקרוב.
רק לפני שנה ו-10 חודשים.
היא עומדת, מסתכלת סביב וסופגת את האווירה, את הקיים, מרגילה
עצמה ואת הסובבים אליה.
היא בודקת את סביבתה, כמו בעל מקצוע הבוחן את הערכה הקיימת.
בעל מקצוע בוחן, קורא, מעמיק ומחליט החלטות.
כך היא, הנוכחות שהתוודעתי אליה, היא עומדת, מסתכלת, בודקת,
ואז כשיש לה את כל הנתונים, היא מעבדת אותם.
יש לה את כל הזמן שבעולם לעבד את הנתונים.
וכשהנתונים עובדו כהלכה, היא מגיבה.
ואוי לו למי שמתעלם ממנה.
ממנה אין מתעלמים.
יד בשרנית מורמת. אצבע מורה מסמנת. ללא קול, ללא הערות
מיותרות.
כל הסביבה נרתמת לפרשנויות. בדרך כלל אין לטעות בסימנים.
הסימנים ניתנים ברצינות, מעומק המחשבה. אין פה מקום לקלות ראש.

הדרישה היא לרצינות ועומק מחשבה, מכולם.
ומעצמה בפרט.
כשנבחר נושא מסוים, היא תעמוד על ידו, תבחן, תביט, תבדוק. אחרי
קליטת נתונים, היא תחליט אם לחבק, ללטף, או פשוט להסתובב
וללכת.
היא מהדסת לה, בחן, ממקום למקום.
בוחרת לה נושאים לבחינה. הם מאד מעניינים.
הנושא הוא אחת הבחורות בחדר, היא תעמוד מולה. כל אגרוף ידה
בפיה, כדי לחזק עצמה מול הפרוייקט שלפניה.
היא עומדת, רצינית, מרוכזת כולה באדם שלפניה.  עכשיו צריך
להחליט.
יש החלטה.
היא מלטפת את זרועה של הבחורה. מכירה בה כאימא של אחת הילדות
שהתחברה אליה.
אחר כך היא פונה אל בחורה אחרת. שוב חוזרת ונשנית אותה בחינה
מדוקדקת בריכוז מירבי.
הפעם יש גם חיבוק.
החיבוק הוא מאותה נוכחות. היא מעניקה הכרה לדמות השניה. אין
נוכחות זו שלנו זקוקה להכרה הדדית מצד הדמות הנבחנת. אין היא
זקוקה לחיזורים ול"מוציניו-פוציניו".
גם אין היא זקוקה ל"דיו-דיו" על הברכיים. וגם לא למשחק השטותי
של "מחי, מחי כפיים". ו"ידיים על הראש" בלי טעם ובלי ריח.
סתם.
הנוכחות שלנו זקוקה למרחב מחייה. הרבה.
היא זקוקה לעניין.
היא זקוקה לגירויים שיגרו את דמיונה, מוחה, ויאתגרו אותה
במחשבה, ובעשייה, ובהחלטות.
והיא מוצאת אותם. את האתגרים.
היא מוצאת מקל עם חורים. צד אחד של המקל מסודר כך שללא הכוונה
אפשר לקחת אותו לפה. ובלי כל שהיות שומעים צליל חזק, יציב.
כמו נישמתה הזכה, שבאה אלינו.
חזקה, יציבה, ונשמעת.
זוהי רומי.
רומי שחדרה אל תוך לבי עם כל משקלה הרוחני.
זוהי רומי שהרשימה אותי, ולא סרה ממני עוד.
זוהי רומי שהתמזל מזלה להיוולד למשפחה חמה, טובה, ומרשימה.