ברקע צללית מוארת
שטופת אור שמש
חשכת ידיים מרמזות
תמונה חטופה למול עיניי
מעלה בי זכרונות
מילה נזרקת לחלל
מתחברת, מציירת
שרשרת מילים
ענק יהלומים.
דרך חלון לתוך נפשי
הבטתי
ומצאתי
עץ כביר שוזר פרחים
הישר לתוך השביל
המוביל אותי כל פעם מחדש
לאינסוף דרכים
מאחורי נחבאת שלכת
עצובה, אך כה יפה
צבעיה, מלוא הדרה
גוונים של אדום, כתום, צהוב
יוצרים בליבי את השקיעה
בהמשך השביל ישנו גן
בו צומחים צלילים ומיתרים
מתוכו בוקעת מנגינה
שמרימה אותי אל השחקים.
שם למעלה אתעופף
אתחבר אל הציפור
אתן לרוח לחדור
כשאביט היום למטה
אגלה את העולם
סובב על צירו
תקופות עוברות
ושוב אביב,
ושוב שלכת,
וביניהם המון שקיעות
ואת אינך חולפת.
את נשארת,
מחייכת
גורמת לי לרצות...
ואת תישארי תמיד. אני אוהבת אותך. תודה על הכל. |
