|
ונראה שאני הכי לבד בעולם בחדר מלא אנשים נראה שאני רק משב
אויר במקום מילים יש דמעות ראש מלא זיכרונות חלקם שמחים רובם
עצובים אתה היית היחידי שמילאת אותי שמחה ברגעים שנראה שהחיים
שדדו אותי והשאירו אותי עזוב בדרכים לא דרכים.
פזמון.
והדמעה ממשיכה ליפול מעצמה אוקיינוס של כאב דופק על סף דלתך
המצב הוא שאני אומר שלום שלום של עצבות שלא חייכה אף פעם באמת
ונראה שאם אמות יהיה לי שקט דממת מוות בלי צלילים ונראה
שרק שהיינו יחד הרגשתי חיים שנושקים בי ולא מרפים.
בית ב
מבעד למסך דמעות אני מבקש סליחה מעולם לא הייתי חזק כמו שחשבת
זאת הייתה רק הצגה הייתי ילד ששיחק בהצגה של אושר הייתי ילד
שחיי בחלום שבו הכול נעים כי המציאות שרטה אותי לדעת.
גשר.
כל השמחה שהייתה לי כל הכאבים שהשלכתי כל האהבות שכאבתי
קשר שמציאות לא יכלה לשאת רעש שחיפש שיר ערש לחבק. |
|
|
יהיה מה שיהיה,
אנחנו נתרבה. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.