עדי חי / מראות |
טעמתי חיים,
ראיתי ילדים רכים נרצחים.
ועיניי נקרעות מחוריהן,
וידיי כבולות גם כן,
והלב זועק החוצה.
הנשמה יוצאת מכל המראות,
חיים כאלו מקפיאים לבבות.
וסטירה על הלחיי,
ויריקה על חוטפיי,
ואקדח ביד מורמת,
נלקחתי בכוח,
אל המוות.
מוות, כעס, תחושות קשות, תחושות אמיתיות אפילו יותר מתחושות
שמחה.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|