[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה








טוני עבד כמנקה בתחנה המרכזית החדשה. הוא הרוויח כמה שהוא היה
צריך, אבל תמיד היה לו חלום למשהו גדול יותר. משהו כמו שדרן
רדיו, מגיש בטלוויזיה או צב ים אוסטרלי מיוחם... כן, נחשתם
נכון. טוני רצה להיות משהו עם יו"ד. היו"ד בשם שלו לא הספיקה
לו, וזו במרכזית כבר לא ריגשה אותו כמו פעם.
לטוני הייתה אובססיה לאותיות קטנות. צנועות. כאלו שלא חשוב להן
מה יגידו עליהן, כאלו שרק רוצות לגמור את היום ולחזור לעפרון
או לעט שממנו הן יצאו. אבל לטוני לא היה זמן וכוח להתחיל
להתווכח עם המעסיק שלו על פנסיה ופיצויים. הוא לא היה בנוי
לזה.

ביום חמישי כלשהו, לפני כמה שנים פלוס חודש, טוני קיבל הצעה
מפתה. הצעה להיות יויו. למקום קראו 'היויו של איה'. כבר היו לו
הרבה סניפים, אבל הסניף החדש רק נפתח. "דרושה עובדת מנוסה
למשרת יויו. רצוי ידע בתכנות מקררים. רק למקרה חירום".
לטוני זו הייתה העבודה המושלמת. שני יו"דים, ועוד שני ו"וים.
גם עוד צנועה, ו'. אבל לא כמו י'.
"עלייה לצורך ירידה" אמרו לו כשהתחיל לעבוד "זה המוטו של החברה
שלנו, ומקרים כאלו יהפכו לשגרה הכי שגרתית שלך".

טוני אהב לעבוד כיויו. והוא גם הרוויח כמו שהוא היה צריך,
אפילו יותר. אבל תמיד היה לו חלום למשהו גדול יותר. תמיד הוא
רצה להיות זגג. אתם יודעים, האות גימ"ל ממש עשתה לו את זה.







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
הוא מילא פיו
מים.

אני מקווה שלא
מים מהברז- זה
מסרטן, לא?...


תרומה לבמה




בבמה מאז 8/5/04 13:23
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
גלעד וינטרפלד

© 1998-2024 זכויות שמורות לבמה חדשה