רבקה ספירו / קינה |
את יציר דמיוני.
פה יש לו
וגם ידיים.
אצבעות מהירות
מקלידות.
אחד לשני
כותבים אנו.
מילים סתמיות
מילים מאכזבות.
לפעמים אנו ממריאים
יחד
ומגיעים לירח.
הוא חושב
שזו השמש.
אוהבת אותו
והוא לא יודע.
איננו בשר ודם
מלאך שמימי
מושלם.
לפוגשני
הוא רוצה.
איננו יודע
איננו מבין.
ברגע שמציאותי
לי
הוא יהפך
לעפר ואפר
יחזור.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|