ברכבת הנוסעים מקומותינו מושאלים
לזמן קצר או לזמן קצר מדי
הרי כולם יודעים שבסוף צריכים לרדת
ואף אחד אינו יודע לאן נוסעים
אנחנו פוחדים לרוב משודדי דרכים
וכאילו לא שמנו לב שדווקא זה שישב לידי הוא זה ששדד כי היתה לו
סכין
ולמרות שאי אפשר עדיין לפתוח חלון אף אחד לא מפסיק לעשן
ואחר כך דואגים כי אנחנו נחנקים
כולם רוצים להיות קטר ולא מפסיקים לקטר
הקטר הוא מי שמגיע, לאו דווקא מי שיודע
מקווים שהרכבת לא "תקפוץ" פתאום
שכוסות השתייה היקרות שקנינו בבר לא ישפכו, ויש שאין להם אפילו
מים
את כולם אבל כולם מתישהו יבקר הכרטיסן
בא בתלבושות שונות זה אף פעם לא נעים וגם תמיד אחד נעלם.
ידוע שהרכבת מעולם לא הגיע ליעדה הסופי
וכשנגיע (לא אנחנו) הכרטיסן יעיף את כולם
זה סוף המסלול, סוף העידן. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.