בעולם הזה ישנו מגוון של אנשים ולכל אדם מתאימה ארשת פנים. כל
הדמויות שבעולם נולדות ומתפתחות אצלי בראש ואת כולן אני מכירה
כי הן פחי מוחי, מרקם של המצאה.
את כל מי שאני פוגשת אני כבר מכירה, כל מי שאהבתי כבר החזיר לי
אהבה. לכל אחד שנקרא בדרכי יש סיבה, יש תזמון וחלה עליו חובת
הנתינה.
ואני כל רגע נתון משתנה וחיה כל הזמן דמות אחרת, בכל יום - מי
אני רוצה להיות את עצמי שואלת. אני יודעת להיות חביבת העולם
אבל היזהרו כי אני זה גם מסוכן. עוקצניות זה בלתי נמנע וכשאני
רעה אין על כך שליטה ובקרה.
אני יודעת אינספור תחפושות, אך מי אני באמת מתחת לאותן
ההסוואות?
יש בי מכלול של מחשבות, שכל מחשבה היא אישיות בפני עצמה,
עצמאית לאלתר. יש בי חבר ומצוי בי איש זר- כל כך מנוכר. יש בי
את כל היופי ואת רוב הכיעור. יש בי שטן כי המלאך כבר אסור. יש
לי פנים רבות וסבוכות, המרקם הזה הוא מרקם של דמויות.