הקושי הבלתי נסבל של העצבים מורגש, למשל, כשאתה מנסה להיות
בקשר טוב עם חבר או חברה. כדאי, אם נדמה שהקשר מתחיל להתרופף.
אתה מתקשר, משאיר הודעות, אבל לא לוחץ יותר מדי ולא מנדנד כדי
לא להמאיס את עצמך. מנסים לתפוס אותו/ה מדי פעם, רק כדי לנסות
לומר שלום או לקבוע תכניות שיהוו אלטרנטיבה מוצלחת לרדיפה
ממושכת ואטית אחרי מישהו שממילא לא שווה את תשומת הלב שלכם.
כן, אנשים כמוכם, בעצם שווים יותר ממנו/ה, ובעיקר למה?! כי עצם
העובדה שאתם מגלים רגישות כזו - כל עוד אתם לא נודניקים
אטומיים - והוא או היא כל כך חסרי רגישות בגלל התעסקות
כפייתית, או סתם בגלל חוסר תשומת לב לסביבה.
אבל הבעייה היא שאתם תמשיכו לרדוף כמו טמבלים, והמניאקית
המושתנת שצריכה לרדוף אחריכם לא תסתכל ואפילו תשכח מי אתם.
פליטה ברגע של תסכול קל. תודה. מוקדש לע'