[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה







אריק ברנס
/
כוכב ראשי

לפעמים נדמה לי שאני דמות בסיפור,
אולי בסרט או בהצגה...

הכל אצלי בשחור ולבן, אין שום דבר באמצע.
הרגשות שלי כל כך ברורים,
החברים שלי כל אחד ממש טיפוס.
העולם שלי מלא כל כך... ועם זאת קצת ריק.

כשאני מספר בדיחה, או אפילו חושב על משהו מצחיק,
איפשהו מאחור - בראש שלי, אני שומע מן צחוק כזה של קהל,
וכשאני הולך ברחוב או בקניון, אפילו בטיול באמצע המדבר,
תמיד נדמה לי שמסתכלים עלי...
ובא לי לעשות איזה גלגלון או סתם סיבוב
שיפתיעו את הצופים.

אני חי במחזמר, בגלל זה גם התחלתי לנגן בגיטרה -
מה שווה מחזמר אם הכוכב לא יודע לשיר ולנגן?

לפעמים נדמה לי שאני דמות בספר,
אני רק מקווה שהוא מעניין,
שקוראים אותי...
שהוא מספיק ארוך...
וכמה שזה מציק לי בדביקות של זה...
אני מקווה שגם יש לו סוף טוב.







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
החיים הם כמו
זריקה בזווית.
יש בהם גם
רכיב X וגם
רכיב Y.


( מחתרות
הפיזיקה
התאחדו!)


תרומה לבמה




בבמה מאז 7/5/04 17:18
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
אריק ברנס

© 1998-2024 זכויות שמורות לבמה חדשה