הזהב הלבן / עד שתשוב |
מבטים מתהדקים
גופים מתקרבים
פעימת הלבבות
נשימות נעצרות...
ושוב מביטה אני בעיניך
ושוב אני בין זרועותיך
ושוב העיניים נפקחות
ושוב הייתי בחלומות...
כל-כך קשה בלעדיך
כל-כך מתגעגעת אליך
הלב לא שוכח אהבה
אין ולא תהייה בו שלווה...
עד שתשוב אליי.
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|