מכל מלמדיי השכלתי,
טורפתי בלוע נוטף מרוחם
נכוויתי בנור שנתן בהם סוף
רוויתי בעין בוחנת לקחם
קיבצתי צבירי-כוכבים לעתיד
בדיתי בהם מזלות
ניכסתי לי אור של שמיים רבים
ושוררתי בו שיר-מעלות
לדרך שיש בה סיפור ודרדר
וחלום ואובדן ומסירות
לתום הבחירה בצבעי האתמול
לקימה אל דרשת-מרירות
ופוררתי סדרים של ימים-משכבר
מן התהום נשמע: שוב רוקדות אותיות
של להב שחור על אש לבנה, ובוראות ממוכר - ניכר להיות
כי אין הביישן, תחת שבט, למד
ואין הקפדן, בעיניו-הוא, מושלם
ויש חלומות
שחלמנו
לחלום -
שלא
יתגשמו
לעולם
שורה ראשונה: מלמדיי ב-מ' ראשונה בפתח ושנייה בקמץ
שורה שנייה: מרוחם עם שורוק ב-ו'
בבית האחרון, שורה שלישית:
ממוכר עם שורוק ב-ו' ודגש ב-כ', ניכר עם צירה ב-נ' |
