העולם אינו זקוק לי. אני איני יותר מגלגל שיניים קטנטן במערכת.
אך להבדיל מגלגל שיניים קטן שמסובב מערכת שלמה, שבלעדיו כל
המערכת לא תפעל, אני היני גלגל קטן, בודד, מסתובב לבדו, לבד.
גם אם אעצור בין ליל, איש לא ישים לב, לאיש אני לא אחסר, כי
הרי המערכת תמשיך לפעול כאילו כלום לא קרה.
אך אני מכירה כמה גלגלי שיניים קטנים, וגם כמה גדולים, שכן
יחסרו. גלגלי שיניים מרכזיים במערכת, שחסרונם ישבית אותה. כן,
אני מכירה כמה כאלה, אולם לא הרבה. נדירים גלגלי שיניים אלה,
שעליהם כולם מסתמכים. אני שונאת אותם, אני נוטרת להם טינה. אך
שנאתי אינה מתבססת על מעשיהם, אלא על עצם היותם, קיומם, על זה
שאיני כמוהם, ולעולם אני לא אוכל להיות. כל כך רוצה אני להיות
חשובה. כל שאיפתי הן רק שמישהו, מישהו אחד, בודד, יחיד, ישים
לב אם אני לא אהיה כאן יותר. שלמישהו אחד יהיה אכפת, ולו רק
לשניה אחת, לשבריר שניה. משתוקקת אני לחיבה, משתוקקת אני
לאהבה. ואולי, רק אולי, אזכה לזה יום אחד... אבל עד אז אני
אמשיך להסתובב לי, גלגל קטן, לבד.

"גם אם שוב אעצום את עיני, השמש תזרח וכולם יחיו פה טוב גם
בלעדי"                      
מופע הארנבות של ד"ר קספר