[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה







ליה שאדו
/
בוזי

בוזי, למה אתה מובן לי, כמו פרי רעיל שלימדו אותי עוד בקטנותי
להישמר ממנו. ולמה אתה לא מבין שאני לא מובנת לך כלל. איך זה
שמקק לא הייתי הורגת ואותך דווקא כן, אפילו שאני מתגנבת אליך
כל לילה למיטה, מזיינת אותך ומחכה בסוף לחיבוק שלא מגיע.
לפני דקות ספורות עוד היית ער והעיניים האדומות שלך חפשו את
העקב שלי, כדי לדקור בו, להמית. רק עשר דקות קודם אמרת שאני
ילדה קטנה, שאני חושבת בצורה לא בוגרת. לא רציתי לענות. רציתי
לבכות. בטח ילדה קטנה, חתיכת מניאק גדול. אתה ישן עכשיו במיטה
על ידי ואני כותבת מילים רועמות בשקט מופתי. משתגעת להעיר אותך
ולזיין אותך. אמרת גם שאני יודעת להזדיין. אני רוצה לקחת את
הזיונים שלי חזרה אלי, איתי הביתה. אבל הבית רחוק.



בוזי, כשראית אותי בפעם הראשונה היית עם חברה שלך בארץ בביקור.
היא היתה שמנה ואתה נמוך ושניכם לא עניינתם אותי. בפעם השניה
הבטתי אליך דרך תמונה שלי, מחייכת על חוף הים, הרבה יותר יפה
מהשמנה שלך. כשעזבתי את הארץ ובאתי אליך, בשבוע הראשון לא
הפסקת לומר לי שאני יפהפיה. אחרי שהזין שלך היה בפה שלי הפסקת
לומר את זה. באמת שלא אכפת לי. אני רק רוצה לנקות את הפה שלי
חזק מהזין שלך אבל גם אם זה יורד בצחצוח, אני לא שוכחת שהוא
היה שם.



בוזי, אני חושבת על כל מה שאמרת ואני לא יודעת איך אפשר להיות
כה אכזר. אני רוצה לבכות ולא בגללך, אלא בגלל שאני פה איתך.
בלילות, כשאני ישנה לצדך נטולת חיבוק, אני חולמת על פיטר פן
והמוני ילדים. אני ילדה אני טפשה, תגיד הכל אבל אני אדם יותר
טוב ממך, קודם בגלל שאני אישה. אחר כך בגלל השאר.
אמרת שאתה לא מראה לי חיבה בזיונים כי זה יהיה זיוף. זה רק סקס
ואפילו להחזיק ידיים או להתנשק אי אפשר כדי שלא אקשר אליך, שלא
אתאהב. להתאהב. המילה הזאת רחוקה ממני מרחק שנתיים בזמן ואלפי
מיילים במרחב. אם אצליח להתאהב בלב הקרח שלך יהיה זה סימן טוב
לכך ששלי הפשיר. אבל לא, אני לא מסוגלת לאהוב. בייחוד לא אותך.
הייתי רוצה שתדע את זה בלי שאגיד. הייתי רוצה שלא תדע את זה גם
אם אומר.
כשרק נחתתי אמרת לי שהדבר האחרון שאתה רוצה זה לפגוע במישהו.
התמימות שלי הניחה לי להאמין. האמונה התפוגגה כמו הזיה של
מחלה. אתה הרי ניזון מכאב באותה מידה שאתה ניזון מהבירות
והסיגריות שלך. זה ג'אנק, זה רע, זה טוב, זה כואב, אני בוכה,
אז מה, מחר יהיה יותר טוב, את תראי, אני אראה, אני לא מאמינה
לאף מילה שלך יותר.







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
כל עולמנו מלא
באנדרואידים.
תפקחו את
העיניים
יקיריי.

(המאפיה
החיפאית)


תרומה לבמה




בבמה מאז 19/5/04 20:27
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
ליה שאדו

© 1998-2024 זכויות שמורות לבמה חדשה