עברתי לצד הגן
בין כל הירוק,
ראיתי
נקודה אדומה.
התקרבתי.
כלנית אדומה, יפהפיה.
רציתי
לקטוף אותה.
עצרתי.
לבסוף החלטתי
לתת לה להמשיך לפרוח
והמשכתי ללכת, את הפרח מרחוק,
עוזבת.

אתה קוטף פרח,
והיופי שבגן,
נעלם.
אתה קוטף נשמה,
וחסר בעולם,
בן אדם.

אל תפסיק,
שום מנגינה.
אל תשאיר,
יצירה לא שלמה.
אל תפסיק
להבין
שאתה לא
היחיד.
מכל דבר,
תשאיר
שריד.

אל תפסיק לכתוב,
אל תפסיק לשיר,
אל תפסיק לחשוב.
אל תפסיק,
לאהוב.