אז אתה שומע? בהתחלה, לגמרי בהתחלה, בדיוק באמצע של  הממלכה
חלק שני, של הבמאי ההוא, נו מה שמו? לקס פון טרייר, ההוא
מלמעלה, מקומה רביעית צעק. כן בדיוק מה שאתה שומע - צעק.
כן, גם אני הייתי מופתע, הוא דווקא עשה תמיד רושם של בחור שקט,
בכלל בועד בית היו בטוחים שהוא אילם אבל הוא צעק, כמו משוגע
צעק ואפילו לא היה ירח מלא, סתם פשוט צעק, עמד בחדר המדרגות,
צעק וצעק וצעק עד שהתפוצץ לו הראש.

לא, לא התבלבלתי, לא ווריד בצוואר. הראש!

בדיוק מה שאמרתי ובדיוק מה ששמעת - הראש. בום. בשנייה. אני
רואה שאתה מפקפק, אבל אתה יודע מה? זה ממש לא משנה לי וגם לא
ממש אכפת לי, אני בכל זאת ממשיך.
מייד אחרי שהראש של השכן מלמעלה התפוצץ לחמישים ושמונה אלף
ושלוש מאות עשרים ושבע רסיסים בערך, אז הכלב המעצבן והמוזר שלו
עם ה-שש רגליים ונקודות הסגולות על כל הגוף, יצא החוצה והתחיל
לנבוח בשוודית, כמו מטורף הוא נבח, עד שקיוויתי שאולי גם הראש
שלו יתפוצץ. ואני הרי אמרתי להם וגם יותר מפעם  אחת, אמרתי
להם, נשבע לך שאמרתי להם  - שלא לתת לו לצאת החוצה, לא חשוב
מה, כי אני יש לי אלרגיה איומה לנקודות סגולות, זה ישר עושה לי
פריחה נוראית.

לא, מה פתאום פריחה של נקודות סגולות, איזה רעיונות מוזרים יש
לך, פריחה פריחה - כמו בספרים של הרופאים, פריחה. בכל הגוף
פריחה, מקדימה ומאחורה פריחה, למעלה פריחה, למטה ... כמו בכל
התמונות שיש להם בספרים העבים האלה שלהם. אבל זה עוד כלום, כי
אני, לי יש אלרגיה חריפה במיוחד ובגלל זה שיש לי אלרגיה חריפה
במיוחד, יש לי פריחה נוראית לא רק מבחוץ, אלא גם מבפנים.

כן בדיוק ככה! פריחה בכל הגוף מבפנים. אתה אומר שבחיים לא
שמעת על כזה דבר, ואני לא מתפלא בכלל, כי תדע לך שגם הרופאים,
הרופאים הכי גדולים והכי חכמים והכי מפורסמים ואפילו כאלה שהם
ממש באמת רופאים טובים, גם הם בעצמם אומרים שבכזה דבר הם עוד
לא נתקלו ושבאמת אין מה לעשות שום דבר בעניין, ממש שום כלום.
חוץ מאולי שאני אפגש עם רופא פסיכיאטר. מראש אמרתי להם שאין
סיכוי שזה יעזור לי, כי דווקא בראש אין לי פריחה, לא מבפנים
ולא מבחוץ, מקסימום חצ'קונים.

אז מיד אמרתי לה שתכניס את השנואצר השוודי-פקיסטני שלה הביתה,
לפני שאני נהיה מאוד חולה ואולי גם מת במקום ואולי שתי גוויות
בזמן כל כך קצר זה בעצם לא כל כך לענייו, הא?

היא מאוד התרגזה כנראה, בכל זאת לא כל יום הראש של הבן זוג שלך
מתפוצץ ועוד ברגע אחד - פתאום - בום! בלי שום אזהרה, בלי
תסמינים ראשוניים מראש בלי ספירה לאחור, כמו ב - NASA, פשוט
רגע כלום ורגע אחר כך - בום ושנייה אחר כך - שום כלום.  אז
נראה לי שבשלב הזה היא באמת הייתה עצבנית והיא ככה בתנופה,
הניפה בבת אחת פסנתר כנף יצוק כולו מזהב טהור וזרקה עלי -
הנה אתה אפילו יכול לראות את הצלקת ליד האף. לא? ועכשיו באור?
זהו, בדיוק כמו שאמרתי לך - צלקת קטנה ליד האף, הנה עכשיו אתה
רואה.
                     

אז ברור שלא הייתה  לי שום ברירה והייתי מוכרח לתפוס שטיח
מעופף ציבורי, היישר למחלקת הגינון והביוב כדי להגיש תלונה, או
כמו שהם קוראים לזה - קובלנה. דיברתי ודיברתי עם הרב סמד או
הסגן פקסר או מה שזה לא יהיה שם.

והאמת, יש לי ממש תחושה עמומה שהוא לא מאוד הקשיב לי, כי הוא
כל הזמן ניקה את כריות היניקה של השמונה זרועות שלו, באיזה
נוזל סגול מבעבע. אחר כך הוא אמר לי: "אדוני, פה כרגע זה מס
הכנסה, לא תחרות שירה צעירה. אתה רוצה לקרוא שירים? תלך ותשב
במטותא ממך, על איזה ענן ותקרא ליריקה. כאן משטרה - כאן
מתלוננים ולא מקבלים שירות או עזרה. זהו זה! שום דבר אחר חוץ
מזה. ברור?!"

ככה ממש הוא אמר לי, אז כמובן שהתעלמתי לחלוטין מהראש הראשון
שבבירור היה אנטיפט מוחלט ושאלתי את הראש השני שלו, "תגיד,
חשבת על ניתוח? היום יש להם טכניקות הפרדה מצוינות... באמת?
בכל זאת לא? חבל... אבל אני את התלונה, סליחה קובלנה, מגיש בכל
מקרה, לא אכפת לי שתהיה אפילו בחמשירים. אתה שומע? חמשירים! כן
חמשירים, למה, יש לך בעיה אוראלית כלשהי עם חמשירים?" נעמדתי
באיום.

אז אני חושב שהוא אולי קצת נלחץ, ככה לפחות נדמה לי. בכל אופן
הוא לחץ על כפתור גדול וכחול ונוצץ ומייד נכנס רופא בחלוק לבן
ואמר: "שוב בעיות? עוד פעם עניינים? או שתתחיל מייד לקחת את
הכדורים או שאין יותר מציאות, אתה שומע? אין. אין! לא תהיה
יותר מציאות. אתה מבין מה שאני אומר? לא מציאות ולא יציאה בימי
שישי לסרט ובורקס, ברור?" וגם דפק עם כף היד, ככה - טראח על
השולחן, כדי שיהיה ברור באמת עד הסוף שהוא רציני.

אמרתי לו, "דוקטור, נהפוך הוא, בדיוק ההיפך מזה, לחלוטין מאה
שמונים מעלות לצד השני ואולי אפילו שלוש מאות שישים מעלות.
בכל מקרה אני דווקא לא אקח את הכדורים. דווקא! אני לא יודע
לגבי מציאות, ובורקס וסוכריות טופי אבל לפחות גם אתה לא תהיה
יותר.".......................

פוף!