הם מכתרים אותי,
מכל כיווני השמיים
הרובה שבידיי
רק עושה אותי פחות שקט
עד מתי לא אוכל לישון,
עד מתי ירעדו הידיים,
הלילות חולפים כימים,
ואני כמעט מתמוטט
הם רודפים אותי בלילה
הסיוטים משתלטים עליי
ובסיוטי אני רץ ומביט מעבר לכתף
משפשף בעיניי...
הם רצים אחריי,
מכל כיווני הרוחות,
ילדיהם הקטנים, הם צורחים,
הובאו אתמול למנוחות
מה אם שלי? אני שואל
מה אם ילדי?
מה אם זכותי לרצוח?
לעשות כטוב בעיניי? |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.