"והנה ידיעה שהגיעה זה עתה: מחר אחר הצהריים תיפול פצצת אטום
על ישראל. מהממשלה נמסר, כי על האזרחים לעשות סידורים אחרונים
לפני שחייהם יגיעו אל קיצם. אלו הם המספרים שעלו בהגרלת הלוטו
השבועית..."
יום לפני נפילת האטום, הסלון של שמעון פרס.
שמעון עומד מול המראה ונואם: ואני רוצה להגיד לכם חברים, תודה
שבחרתם בי להנהיג את...
סוניה: שמעון, אמרו ברדיו שתיפול מחר פצצת אטום.
שמעון: את בטוחה?
סוניה: כן.
שמעון: שיט!!! זה לא פיייר. עד שהצלחתי להיבחר לוועד הבית.
סוניה: שמעון, התמודדת לבד. ואנחנו בכלל גרים בבית פרטי...
יום לפני נפילת האטום, בסלון של אריק שרון:
אריק: עומרייי! בוא מהר.
עומרי: שמעתי נכון, אבא?
אריק: כן.
עומרי: פצצת אטום?
אריק: כן.
עומרי: אז אין יותר חקירות, אין יותר שוטרים, ואתה לא צריך
להתפטר?
אריק: אמרתי לך, אבא יסדר הכל. עכשיו תביא את הטלפון, נתקשר
לדודי.
מחייג בטלפון.
הלו! אפל, זה אריק. אין בעד מה. אמרתי לך שאני אוציא אותך
מזה.
יום לפני נפילת האטום, בסלון של הכדורגלן אלון מזרחי:
אשתו של אלון: אלון! אלון! שמעת מה אמרו ברדיו?
אלון: לא. מה אמרו?
אשתו: מחר תיפול עלינו פצצת אטום.
אלון: שאת אומרת עלינו, את מתכוונת גם עליי ועלייך?
אשתו: כן. על כל המדינה!
אלון: גם על עודד מכנס?
אשתו: כן.
אלון: תגידי, יש סיכוי שהוא יעבור אותי בשערים עד מחר?
אשתו: לא.
אלון: הא, יופי...
יום לפני נפילת האטום, בחצרו של הרב עובדיה יוסף:
תלמיד חכם: כבוד הרב, כבוד הרב...
הרב: אמרתי לך אלף פעם לא להפריע לי באמצע סקס והעיר הגדולה,
נכון? המן הרשע. עכשיו צא בחוץ!!!
תלמיד: אבל אם רק כבודו יעזוב לרגע את הציצים של סמנתה וישמע
מה יש לי לומר.
הרב: מהר...
תלמיד: מחר תיפול עלינו פצצת אטום, כבוד הרב. מחר כולנו נמות,
כבודו. כולל אתה, בעזרת השם.
הרב: מתי מחר?
תלמיד: מחר...
הרב: אבל קבעתי מחר לטאקי עם הרב כדורי. מנוולים! הכל בגלל
השמאלנים האשכנזים האלה.
תלמיד: כבוד הרב, מה נעשה?
הרב: נלך למקדונלדס, לפחות נאכל אוכל טוב לפני שנמות. עכשיו
תתחפש לאפיקומן ותיעלם, למה נגמרו הפרסומות...
יום לפני נפילת האטום, בסלון של אקי אבני וסנדי בר (השיחה
נעשתה בשפה האנגלית, אך כמחווה לקוראינו שאינם דוברים את השפה,
אנו נביא לכם אותה מתורגמת).
אקי: מותק, אני בבית.
סנדי: היי דרלינג, איך היה היום שלך?
אקי: בסדר.
סנדי: יקירי, שמעת על פצצת האטום שתיפול על ישראל מחר?
אקי: כן, איזה מזל שאנחנו כוכבים עכשיו בהוליווד, ואנחנו לא
צריכים לגור שם.
סנדי: חבל, דווקא אהבתי את ישראל.
אקי: כן, גם אני. אבל אנחנו כוכבים עכשיו, אנחנו לא צריכים
לדאוג לזה עכשיו. סליחה מותק, יש לי טלפון. זה בובי.
משוחח בטלפון.
היי בובי. מה המצב, איש? סליחה, מר דה נירו, אני לא אקרא לך
יותר בובי. טוב, אדוני. אני אגיע תוך שניה.
סנדי: מה קרה, יקירי?
אקי: הכלבים שלו, הם חירבנו שוב על השטיח. אני צריך ללכת לנקות
את זה...
חצי דקה אחרי נפילת האטום, במוקטעה.
ערפאת: כזה פלוץ לא היה לי מאז שביקרתי בהירושימה. |
