מה יפית ומה נעמת
אהבה בתענוגים
ורבי יהודה היה נותן בהם
סימנים
שהיא כבר לא כאן.

אני לא יכולה להירדם
בלי מוזיקה רועשת,
אני ישנה וליבי ער,
כי אחרת אני חושבת
רק עליה.

כשאני נרדמת,
שמאלה תחת ראשי וימינה תחבקני,
אני מחבקת את השמיכה
מתוך הרגל
שיש לי משהו לחבק.

שכל כך הרבה זמן לא כתבתי
מרוב עומס יתר במוח
כי חולת אהבה אני
ועכשיו כשאני כותבת,
זה תמיד
רק עליה.

לפעמים אני תופסת
את שני הקצוות של הכרית
כמו קרני שור.
רק תביאו לי משהו מוחשי
להילחם בו, עד שיפוח
היום
ונסו הצללים.

אני מחפשת עמוק
יותר ויותר בעצמי
מה לא בסדר אצלי.
גן נעול אחותי כלה.
מעיין חתום.

לא ידעתי נפשי.
כי עזה כמוות אהבה קשה כשאול קנאה.

עד שמצאתי את שאהבה נפשי,
אחזתיה.
ולא ארפה.
לא ארפה.