|
אני יושבת לי לבד
מביטה על התיקרה
הצחוק המלגלג מהדהד לי בראש
הענים מתמלאות דמעות
בראש מתרוצות המחשבות
ואז כמו לא כלום שחור
והבזק אחד של חיוך במבט לאחור
הדמעות מתחילות להאסף
ואז הן זולגות
וזו לא אני ...
זו לא אני שרוצה לבכות
זו לא אני שבוכה
זה הרגש שנשבר
זו המילה שאת הלב סחטה
וכמו הושעה מתוך האפלה
נופלת עלי התרדמה
והשקט השלווה
שעוטפים את כל גופי
השמחה וההרגשה החמימה שעוטפת אותי
לא רוצה להתעורר
זו לא אני שבחרתי
אז.. מר אל
אולי תפסיק להיות מרוחק
אולי תתרח לכאן למטה להסתכל... |
|
|
-מה שם הספר
שחיברה הלן
קלר?
- מסביב לבית
בשמונים יום.
זוע, בלי בושה. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.