היא יושבת על גדת נהר הומה,
גועש סוער,
כמו ליבה כמו מחשבותיה
רוצה לצלול אל מימיו
להיטהר
יותר לא לחוש את הכאב, הצער
הזורמים בעורקיה
היא רוצה ליטול
נפשה
בידיה.
על שפת צוק גבוה
היא עומדת
מביטה בתהום עמוקה
עיניה עוד לחות מהדמעות
רוצה לקפוץ אל הלא נודע
ולנסוק מהר מעלה חזרה
היא תוהה,
האם כבר מוכנה
ליטול
בידיה
נפשה.
אור חזק ומסנוור
בוקע מן האפלה
זוג כנפיים לבנות
הילה בוהקת מסביבה
מלאך, אני מלאך
היא מבינה
מביטה מטה מבין העננים
ומבחינה
בנערות ונערים
הרוצים להיות כמוה
להיות למלאכים
לעולמי עד ולנצח נצחים
היא תצפה בהם
וזה יהיה עונשה
על כי נטלה
במו ידיה
נפשה. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.