מלכת הרשע,
משנה צורה.
ערפל עטוף בתחרה שחורה.
מכשפת היער,
מחליפה צבעים.
מבקרת במקומות אסורים.
היא מסתכלת אל תוך באר מימיה עכורים,
משתקפים שם בתוך המים סיפורים מכוערים.

וכשיוצאת לקרב,
לא לוקחת שבויים.
היא תמוטט אנשים,
תחשוף סודות חבויים.
היא תפתח תיבות ומתוכן יצאו.
כל הדמעות העצורות,
שאותי שברו.


לא העזתי לבכות,
לא העזתי להרגיש.
המלכה שלי שבתה אותי.
אולי זאת אני משתקפת במראה,
אני רועדת.
והרוח תישא את הדמעות העצורות שלי,
את הבכי השותק שלי,
אל תוך ליבם של אנשים קרים.

זו שירתי האחרונה,
אלו דמעותיי הראשונות.
שירת הברבור שלי,
מחשבות קצת שונות.