ובדעיכת עיקשות הפגישה
אילמות נוספת סובבה מחושים
בשקט לקחה היתד ונעצה בליבי
נגוזתי
נמוגתי
שלל בועות זעירות נקוות
מקשות על נשימתי
את כיווצי התמימות חשפה בנשיכתה
והיא לא שכחה
יובלות סרגו טעמים שלא הכרתי
מתיקות הרבים שדבקו בדרכי
כוחות ורגשות שציפו
המכים הם
הגם
הדומעים

באביב שוב אטבול עצמי
בכסות הפגיעה
אפגוש את הבוחשת בעלובים
המנפנפת בצמרות
רומסת המצנפות
שוב חמקתי מאהבות אסורות
כי זאת בי עם מבט קלוע
תסגוד ותכביד
תקרוץ ותשקיט
רגליה לא ידעו מנוחה
ידיה ימתיקו קרעים
אלה הם
זרעי הבושה
לא אתן השלם לה
באומצו של יום
לאחוז בזה השילם
שנתקף
והוא שוב
(אנוכי?)

אנשוף
ואשזור הקימוץ
מאוויר פסגות
אפסח על פנינים