שוב פעם
מסתחררת
נגררת
נאלצת לעמוד באמצע
בין שני כוחות מנוגדים
שקט.
דממה קורעת,
ואת נקרעת.
דועכת לאט
אבל מאירה לכולם את הדרך
נשמתך כמו מפלסת דרכה החוצה מגופך
אך את עוד כאן, בשבילם
ומה איתך?
היכן את עומדת?
מה איתך?
את שותקת.
לא אומרת מילה
עינייך מבריקות, דמעות של לילה קודם
ואת פנייך מעטר חיוך
מזויף.
רק שתגיע האמת.
16.4.2004
כי אני כבר לא אני ואני לא יכולה לדבר על זה... ככה יותר קל
לי, תבינו |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.