New Stage - Go To Main Page

הזהב הלבן
/
אני והאהבה בליבי

הזמן נוקף לו בסיבוב המחוגים,
ואני לא חשה בו.
השעות, הימים, השנים...
ואני לבד פה.
ולפתע תחושה מעירה אותי,
מזכירה לי את האהבה הגדולה שלי,
אהבה, שהלב לא שוכח...
זוכרת איך בעיניך, הכל תמיד פורח...
ואל הכר בשקט אני לוחשת:
"אני אוהבת אותך."
ואתה... אינך.

באותם ימים נפלאים,
בעיניך הבטתי והזמן נעצר...
הייתי בתוך חיבוקך,
עטופה בזרועותיך,
שמורה בגן-העדן שלי...
מוגנת מכאב ואכזבה...
ודי, לא עוד...

ומתגעגעת אני לנוכחותך בחיי...
אך זה נגמר ודי,
ואני בערגה נזכרת
בנשימה הנעצרת,
בלב הפועם ביתר שאת,
בזמן הנעצר...
בעולם שנעלם לו
בתוך עיניך
ובין זרועותיך...

ושוב התחושה בליבי מתעוררת,
היא לא עוזבת...
בליבי חיה וקיימת האהבה...
ושוב אל הכר בשקט אני לוחשת:
"אני אוהבת אותך."
ושוב פוקחת עיניים,
ושוב... אינך.

אבל היי, זו רק אני,
אני והאהבה שידעתי...
אהבה שלא נמחקת מהלב,
אהבה שנשמרת בגעגוע כואב.



היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
בבמה מאז 30/4/04 21:31
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
הזהב הלבן

© 1998-2024 זכויות שמורות לבמה חדשה