י. ת. זיק / ובדיוק כשחשבתי |
ובדיוק כשחשבתי
אשה בגילך לא צריכה לצום כבר
מילותייך מתבלבלות אחת בשנייה
קולך רועד ונוטה ליפול;
כמה מילים הצליחו לחמוק ולעבור את גדרות השנים השתולות כשיניים
תותבות:
במחנה ריכוז לא אכלתי
חצי שנה
מה זה בשבילי לצום יום אחד
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|