[על במה שמאחוריה קיר כתום מעוטר בלוגו שחור עומדים ניסו ונועם
- הלא הם האחים גרין! - ומביטים זה בזה. נועם לבוש טוקסידו.
ניסו לבוש מכנסי התעמלות אדומות וגופייה אדומה, לרגליו אולסטאר
אדומות. הם סופרים עד שלוש, ואז מפנים מבטם אל האולם].

נועם [בחגיגיות רבה]: ערב טוב קהל נכבד. אנחנו שמחים - ונרגשים
- לארח אתכם במופע הגרנדיוזי של האחים גרין. הערב יעלו ויבואו
על במה זו -
ניסו [מביט בנועם בתמיהה]: האולם ריק יא ג'אחש.
נועם: הקהל בדרך.
ניסו: אז בשביל זה תדבר שהם יגיעו, למה עכשיו?
נועם: המלים ירחפו בחלל האולם, ימתינו לקהל שבוא יבוא
בהמוניו.
ניסו: מה ירחפו בחלל האולם? תגיד, התחרפנת? הכוח משיכה יפיל את
המלים על הכיסאות.
נועם: המלים ירחפו בחלל האולם, יהדהדו בין הקירות עד שהקהל גיע
יגיע.
ניסו: יפלו המלים על הכיסאות אני אומר לך, יעשו שמה שלולית
קטנה, אחרי זה יבוא הקהל יתיישב ברטוב יתעצבן עלינו.
נועם: הן ירחפו בחלל האולם, ממתינות לאוזניים שייפתחו בתזמון
מדויק, ורק אז - ולא רגע אחד לפני! - תגלושנה המלים אל הלבבות
שייפתחו גם הם. אולי תתלבש?
ניסו: למה אני ערום?
נועם: תלבש טוקסידו. בתור אמנים מובילים מוטלת עלינו החובה
הנעימה לכבד את הקהל שלנו.
ניסו: אני כמו שאומרים רוחש כבוד לקהל שזה אתה יכול לשאול את
כולם ואתה גם יכול לדעת שאם יבוא הקהל, כן? אז אני נותן לו
קילו כבוד וגם בונוסים עם הפתעות שככה יהיה לו שמח בלב.
נועם: הקהל יבוא, אל תדאג.

[כעבור שעה]

נועם: תודה רבה... תודה רבה... אתם קהל נפלא! ועתה, נעבור
לאתנחתא מוזיקלית.
ניסו: שו אתנחתא?
נועם: אחרי הקטע הקודם הצופים זקוקים להתאוששות קצרה.
ניסו: אבל אין קהל!
נועם: הקהל יבוא, אל תדאג.

[כעבור ארבע שעות]

ניסו: משעמם לי, רוצה לשחק ארץ-עיר?
נועם: קודם תתלבש.
ניסו: יבוא קהל ישר אני מתלבש תוך דקות, מה אתה דואג?
נועם: הקהל יבוא, סמוך עליי, הקהל יבוא.

[כעבור יומיים - נועם מחזיק ביד סכין גילוח. הוא נראה מהורהר.
ניסו, שנימנם, פוקח עיניים ומביט באחיו]

ניסו [בצעקה]: הלו, השתגעת? תזרוק את הסכין.
נועם: מה?
ניסו: אל תחתוך לי עכשיו ורידים! מה נהייה לך, זה שהקהל נשארו
בבית שלהם זה לא סיבה לחתוך ורידים.
נועם [בחיוך]: הסכין נועד לגילוח... הקהל יבוא, אל תדאג.
ניסו: בוינה הבאת לי לחצים בחזה, כבר חשבתי אתה בא לחתוך
ורידים כמו דוד שמחה.

[נועם מוציא מכיס החליפה קצף גילוח ומורח על פניו]

ניסו: בדוגרי יפה לך זיפים שזה עושה אותך שועל, שועל סקסי,
שועל סקסי-דקסי. לא חבל שתגלח?
נועם: אמן שמכבד את הקהל מופיע מגולח.
ניסו: איזה קהל בראש שלך?
נועם: הקהל יבוא, אל תדאג.

[כעבור שעה]

ניסו: נשבר לי הפיפס, נועמיקו, אני הולך הביתה.
נועם [מניח יד על כתפו של ניסו]: אל תלך.
ניסו: טוב אני נשאר בשביל שאני אוהב אותך אבל רק עוד שעה אחרי
זה אני הולך.

[כעבור שעתיים]

נועם: תגיד, דוד שמחה חתך ורידים?
ניסו: חתך את כולם חתך... מה, אתה בא להגיד לי שאתה לא זוכר?
נועם: אמא סיפרה לי שהוא נסע לפרנקפורט.
ניסו: למה מה יש לו לעשות בפרנקפורט?
נועם: הוא שותף במיזם עסקי בפרנקפורט, אליבא ד'אמא.
ניסו: שו שותף במיזם עסקי? ומה אחרי זה, חופשת סקי? הדוד שמחה
הזה כל הזמן שטויות היו לו בראש לא השאירו מקום פנוי לעסקים.

[נועם נראה מהורהר]

ניסו: דוד שמחה איש עסקים... [מגחך] ההוא איש עסקים כמו שאנחנו
אמנים מובילים.
נועם: אנחנו באמת אמנים מובילים.
ניסו: כן כן, שמעתי עלינו. יאללה, אני הולך הבית. אתה בא? עוד
מעט שמים בטלוויזיה את הכוכב נולד בערוץ שתיים.
נועם [מניח יד על כתפו של ניסו]: אל תלך.

[ניסו מנער מעליו את היד, דוחף את נועם, והולך לכוון היציאה]

נועם: בלעדייך אין ערך למופע.
ניסו [נעצר]: בלי קהל אין ערך למופע בשביל שאם אין קהל אז
בשביל מי אנחנו מופיעים?
נועם: הקהל יבוא, אל תדאג.
ניסו: אל תדאג אל תדאג אל תדאג אל תדאג... שבועיים אני שומע רק
אל תדאג אל תדאג, חלאס, תגוון ת'רפרטואר.
נועם: כשהמופע איכותי - הקהל מצביע ברגליים, וגם אם יתמהמה בוא
יבוא.
ניסו: וואלה...
נועם: אל תדאג.
ניסו: הבעייה אבל שזה קקה הופעה.
נועם: חשבתי שאתה אוהב את ההופעה, אמרת שהיא מיוחדת.
ניסו: מיוחדת על הפיפס שלי... תגיד, התחרפנת? שני ג'אחשים
עומדים על במה ומזרזרים את השכל שזה הכי עצבים אז עכשיו אתה בא
להגיד לי שזה הופעה יפה?
נועם: אבל אתה האחראי לכתיבה, לפחות לרובה!
ניסו: מה אני אחראי? אתה כתבת!
נועם: לא נכון, אתה כתבת.

[ניסו מתקדם שוב לכוון היציאה, מעיף בנועם מבט מיואש]

נועם: אל תשאיר אותי כאן לבד, ניסו!
ניסו [ממלמל לעצמו]: פרנקפורט.

[ניסו יורד מהבמה]

נועם [מבטו מופנה אל האולם]: אל תלכו, הוא יחזור.

[כעבור דקה]

נועם: הוא יחזור, אל תדאגו.

[כעבור עשר דקות: נועם מתיישב על הבמה, ראשו שעון בין רגליו]

נועם: אל תדאג. אין מקום לדאגה. אל תדאג.

[כעבור שעתיים הוא מזדקף]

נועם: אני רוצה להודות לכם מקרב לב על שבאתם למופע. הייתם קהל
חם ונפלא! בחלומות הורודים ביותר לא איחלנו לעצמנו קהל כה
איכותי. תודה רבה ולילה טוב.