דודו בינימינוב / החושך באהבה |
מעולם לא הייתה כמותה.
אהבה אמיתית וטהורה, בלתי שבירה.
לא אשכח את מבטה.
היה בו אור של אהבה.
עיניה בהקו, היא פחדה.
מהרגע שבו זה יקרה.
ואז זה קרה, בא לו הרגע הנורא.
הבטתי שוב לעיניה, חדרתי ללבה.
קרעתי את ליבי והנחתי אותו אצלה.
שתשמור עליו, הוא לנצח יהיה שלה.
ואז היא הלכה
לעד נעלמה
ולעולם לא חזרה...
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|