New Stage - Go To Main Page

ענבל סלם
/
האיש שהלך לי

כששמעתי שהלכת נאלמתי דום.
המחשבה על היותך רחוק ממני,
גרמה לי להרגיש מעין בלבול מוזר.
תחושה של משהו חדש לא מוכר.

איך הלכת לפני שהספקתי להכירך כראוי?
איך השארת אותי כאן, לבד,
בלי לספר מאום???
אוי, כמה שהשתוקקתי לשמוע מסיפורך!
תרבות חיים שגוועה יחד איתך!

פעמים מספר בחיי חשבתי שלא נהגתי כראוי.
ואיך יכלתי לנהוג אחרת?
הרי ילדה הייתי.
ילדה נשארתי...

יותר מכל הייתי רוצה לשמוע ממך.
הן איש חכם וגדול היית.
למה היית חייב לשתוק במשך כל אותן שנים?
לחוות כל פעם מחדש את אותה תקופה נוראה על בשרך?
לבד...

סבא...
ברגעים מסויימים בחיי אני מרגישה אנוכית,
אגואיסטית, לא מתחשבת.
יותר מכל, הרגשתי כך בהלוויתך.
והיום, כמעט שלוש שנים אחרי, אני עדיין כמהה,
ולו לפעם אחת, לשיחה בה תספר לי על חייך!
פעם אחת!
כדי שאוכל אני לדאוג שחייך לא ישכחו.

שלך ושל שאר האנשים שנאלצו לשאת את השואה על בשרם...

יהי זכרך ברוך סבא.
אוהבת, ותמיד אוהב,
אני.



היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
בבמה מאז 2/5/04 19:14
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
ענבל סלם

© 1998-2024 זכויות שמורות לבמה חדשה