איזה קטע, פשוט לא נראה לי הגיוני, זה כמו לקום בלילה חשוך
לגמרי, לפלס את הדרך במסדרון החשוך גם ככה ולדרוך בטעות על
הצעצוע של הכלב , להחניק זעקת שבר והכל כי אני בדרך אל המקרר,
אחח, המקרר הנכסף.
עוד מעט אני אגיע אליו, אני יודע בדיוק מה יש בו, אבל זה לא
משנה, כי עכשיו באמצע הלילה כשאני מת מרעב ובדרך אליו אני לא
זוכר שכל מה שיש בו זה גבינה שכבר יומיים לא ממש בתוקף ועוד
כמה ירקות רכים, רכים מאוד, ולא בגלל שזה בגנים שלהם.
אבל זה לא משנה! אני עכשיו באמצע הלילה ואני מורעב בדרך למקרר
ומבחינתי יש שם את הדברים הכי נפלאים בעולם.
גבינת שמנת 300% מהסוג הקרמי הזה עם שם של איזו עיר בארה"ב,
גבינה צהובה מהסוג הזה שמגיע באריזות רשת ועטוף בשעווה אדומה
לשמירה על הטריות, נו... הטעים הזה.
ו... ומה עוד? מוזיקה, כן שתהיה שם מערכת סטריאו מטורפת שתנגן
ג'אז וצ'ילאאוט כל הזמן. ו...? הממממ...? חופים עם חול לבן,
שתמיד יש בהם שקיעה מדהימה, כזאתי עם עננים שנצבעו מהזוהר של
השמש באדום כהה כזה, וכתום של פפאיה וסגול, ונראה ממש כאילו
העננים מאירים בעצמם גם כן.
ו... שיהיו שם גם קצת עננים גולמיים, למה לא? אלו שאפשר לקנות
בסופר באריזה הרמטית,
אתה מכיר? הצנצנות האלו שברגע שפותחים אותן יוצאים מלא עננים
וממלאים את החדר ומרימים אותך עליהם.
כן... ושיהיה שם גם חבר, כן חבר טוב כזה שאפשר לספר לו איך
אתמול בלילה התבאסתי נורא שלא נדלק לי האור במקרר אחרי כל הדרך
הארוכה במסדרון והוא יזדהה עם ביש המזל שלי ויספר גם כן סיפור
דומה שקרה לו פעם ואז נמשיך לצחוק אל שיחה אחרת.
נו חבר כזה שמגיע באריזה כזאת שיש בסופר, אתה מכיר?