|
כבר לא מבינה מהיכן הכאב
לאן הוא נשפך ומתי הוא עוזב
להמשיך רק עוד צעד ואז כבר נופלים
לנסות לדבר כשנגמרו המילים
פינות וצמתים של יאוש ודמעות
חיוכים מתוקים של צרחות דוממות
אדישות לעולם והדלת טרוקה
השפלה שנבלעת בשתיקה ארוכה
לעצום את העיניים ולפקוח מבט
לחפש מה נשאר ומה עוד רגע נמלט
לחטט בשורת מגירות ללא שם
להציל את כל מה שכמעט מדמם
לבכות ולצחוק כשהכל מתנדנד
להבין שאין דבר שעודנו עומד
למקם הרגשה שנותרה מאחור
לברוח, ולא לחזור. |
|
|
ואני אוהבת
גברים שכותבים
על ים וגלים.
אחת שאוטוטו
מתייאשת, למרות
שקיבלה בהפתעה
אוטו חדש כמתנת
נישואין. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.