במקום קטן בארץ גדולה, ליד צוקים גבוהים, חי אדם קטן (ביחס
לצוקים הגבוהים והארץ הגדולה, כמובן). ג'ון קראו לו.
כאשר אימו של ג'ון מתה, ג'ון הלך לצוקים הגבוהים וצעק:
"הטבע נתן לי חיים ועכשיו אני מחזיר לו," וקפץ, אך הרוחות
החזירו אותו לאדמה, וג'ון העצוב הבין שאין סיכוי וחזר לחייו.
לקח לו זמן, אך הוא התחרט על הקפיצה ושמח על מה שהרוחות עשו.
כאשר ג'ון התגרש מאישתו, שאהב, הוא חזר אל הצוקים, צעק את אותו
המשפט וקפץ, אך הרוחות החזירו אותו, ואחרי כמה זמן שוב התחרט
ושמח שהרוחות הצילו אותו.
אחרי כמה שנים, כאשר לג'ון היה ילד מאישתו השנייה והילד נדרס,
הוא חזר אל הרוחות בוכה והתחנן אל הרוחות שהפעם יתנו לו ללכת,
אך הרוחות ענו לו: "ראינו כבר המון אנשים שניסו לקפוץ. את כולם
הצלנו כי לאדם יש כוח להמשיך גם אחרי נפילה. לא ניתן לך
לקפוץ."
ג'ון התיאש, חזר לביתו ונולדו לו עוד ילדים. אחרי שנפטר כבר אף
אחד לא ניסה לקפוץ כי כולם הכירו את סיפורו של ג'ון.